מאות צעירים, 150 מתנדבים נמרצים, 12 אנשי צוות מסורים ו-6 שנים של אין ספור הצלחות: הסיפור של ‘התחנה – מרכז הצעירים, שפועל בעיר לוד ומחולל מהפכה בקרב צעירים – מלימוד מקצוע, סדנאות, תמיכה ליזמים או חיילים משוחררים • “החזון של המקום, זה למצות את הפוטנציאל הגלום בצעירי העיר לוד”, אומר מנהל המרכז, ליאור בניסטי • לכתבה המלאה >>>
במרכז העיר לוד, במרחק של מטרים בודדים מ’כיכר קומנדו’ ובניין העירייה, שוכן לו המבנה הישן ששימש כתחנת רכבת בימים עברו. ‘התחנה’ שמו. כיום, פועל בו ‘מרכז הצעירים’ שחולל לא פחות ממהפכה עבור צעירי לוד – ומיום ליום, ממציא עצמו מחדש, יוזם ומפיק פרויקטים מבורכים הנותנים מענה נקודתי וכללי לדופקים על דלתותיו.
את ‘מרכז הצעירים’ מתפעלים 12 עובדים בשכר, כאשר לצדם למעלה מ-150 מתנדבים קבועים שנותנים מעצמם מעל ומעבר.
אז מהו ‘מרכז הצעירים – התחנה’?
“מרכז הצעירים הוא גוף עירוני, שהוקם לפני שש שנים”, אומר המנהל ליאור בניסטי. “החזון של המקום, זה למצות את הפוטנציאל הגלום בצעירי העיר לוד”. המרכז נפתח כחלק מתהליך ארצי של הקמת מרכזי צעירים בפריפריה, וגם מתוך הבנה עירונית שאם לא תהיה התייחסות לצעירים – הם לא יישארו בעיר. רובם מאלו שמגיעים למרכז, בגילאי 20-30.
“אנחנו עוסקים בעשרת תחומי הליבה שזיהינו שהם הכי רלוונטיים לצעירים, בתחומים השונים של החיים שלהם”, מספר ליאור. “תחום חיילים משוחררים, תחום השכלה גבוהה (גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית), תעסוקה (תעסוקה באופן כללי, תעסוקה ייעודית ליוצאי אתיופיה, תעסוקה לצעירים בעלי מוגבלות), מעורבות חברתית, תרבות ופנאי, הורות צעירה, קהילות ויזמות”.
“אנחנו לא עוסקים בתחום הדיור”, הוא מציין, “למרות שזה נושא חשוב, מכיוון שאנחנו חושבים שמידת ההשפעה שלנו לא תהיה משמעותית שם. אנחנו כן שואפים לגעת בנושא בעתיד ולהקים מיזמים וקבוצת רכישה, אך זאת כאמור, מחשבה לעתיד”.
פתרונות לכל: קבלת מענה פרטני וקבוצתי
“בכל תחום ליבה יש למרכז כמה פעילויות, אבל באופן כללי אפשר לומר שזה מתחלק לשניים – ייעוץ אחד על אחד – בהתאם לצורך הפרטני, במטרה לסייע לכל צעיר להגיע ליעדים עתידיים שהוא מסמן לעצמו. אפיק הפעולה השני הוא קבוצתי, החל מסדנאות של שניים שלושה מפגשים, ועד תכניות ארוכות שנמשכות יותר משנה. גם הקבוצות האלו יושבות על התחומים שאנחנו עוסקים בהם באופן שוטף, במטרה לממש את הפוטנציאל של צעירי העיר”.
“בנוסף לדברים שבתחומי הליבה שלנו, מרכז הצעירים מחזיק בגישה יזמית, שמאפשרת לצעירים להגשים גם רעיונות וחלומות של צעירים. לדוגמא, פסטיבל הקולנוע החברתי הגיע מיוזמה של צעיר לודאי שחלם לעשות פסטיבל קולנוע בעיר, ואנחנו כמרכז עזרנו לו לגייס כסף, לגייס את התמיכה העירונית ואת הכלים להוציא את הרעיון לפועל. יוזמה נוספת שהגיעה מרעיון של צעירים זה “פאב התחנה” – פאב שפעיל בכל יום חמישי ע”י מתנדבים בלבד ומזמין את צעירי העיר לבלות ליד הבית. רעיון נוסף זה בזאר נשים יוצרות”.
פרויקטים למען הקהילה הצעירה בלוד
הנה הצצה לכמה פרויקטים מבורכים שהקימו ב’מרכז הצעירים’ בלוד. הראשון: ‘פרויקט הווילה’ – המרכז שכר וילה גדולה ובה 13 חדרים ואף שיפץ אותה, והיא משמשת כבית עבור חיילים בודדים לודאים שהשתחררו מהשירות הצבאי ואין להם עורף משפחתי. ליאור מספר כי “הם עוברים תהליך מושקע במשך שנה שלמה עם סדנאות, קורסים, פיתוח והעצמה אישית וכן מקבלים כלים שיעזרו להם להתפתח בחיים. בנוסף הם מקבלים מנטור אישי צמוד אשר עוזר להם בנושאי תעסוקה וכלכלה”. עפ”י התכנון, בשנה הקרובה יקומו עוד וילות כאלה ברחבי העיר ויתנו מענה לזקוקים לכך.
הפרויקט השני – ‘פאב התחנה‘ – זהו מיזם ייחודי שקם לפני כשנתיים ע”י קבוצת מתנדבים צעירים תושבי לוד, שהחליטו שחסר להם בעיר מקום בילוי. הוא פעל בשטח המרכז בימי חמישי בערב עם כ-150 צעירים וצעירות שבאו לבלות, ולשמוע מוזיקה טובה עם הופעות. וכן בשישי בבוקר, ה’פאב’ היה פועל עם מוזיקה וחומוס ובכך מקשר בין הצעירים. הפעילות הפסיקה בגלל אי-רישוי למקום, אך בימים אלה הושלמו קבלת הרישיונות , לרבות התקנת מצלמות ועוד, ובקרוב הוא יחזור לפעול כבעבר.
הפרויקט השלישי ‘מאיץ ליזמות’. מחזור רביעי כבר יצא לדרך עם תכנית של חצי שנה, בה צעיר מגיע עם רעיון טכנולוגי-עסקי, ומכניסים אותו למסלול של האצה בתכנית שלו, בכדי שיגיע כמה שיותר מהר מוכן לגיוס כסף לרעיון אל מול הקהל ולפתח את המוצר הסופי אליו כיוון.
פרויקט רביעי מבורך אותו יזמו והפיקו במרכז, הוא ‘פסטיבל הקולנוע החברתי‘ שנערך כמסורת זו השנה החמישית. “אנו מפעילים פסטיבל במשך שבוע שלם עם הקרנות מכל העולם, מכל הגוונים, משתתפות בו גם נשים חרדיות, ואוכלוסייה דוברת רוסית, אמהרית, ערבית ועוד”, אומר ליאור. ארז חושף, כי “בפסטיבל הקודם הגיעו כ-5,000 צופים והשנה אנו מכוונים לעקוף את כמות המשתתפים”.
במרכז לא נחים לרבע ומתכננים לפרוץ אל עולם העסקים בכך שיקימו את ‘הקליקה – האב ליזמות עסקית’. מדובר בחללי עבודה משותפים כדוגמת ‘ווי-וורק’, בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל. הפרויקט הינו עבור יזמים צעירים שיקבלו את כל השירות למשרד – אינטרנט, טלפון, פקס, מטבחון, רואה חשבון וייעוץ עסקי – ואף יבנו קהילת יזמים לודאים.
התגובות החמות – הדלק להמשיך בעשייה
“אנחנו מקבלים המון תגובות ששינינו לאנשים את חייהם”, שהצלחנו לגרום להם להאמין בעצמם”, אומר ארז בר-חיים, סגן מנהל המרכז, ומציין דוגמא שתמחיש את דבריו. “לפני כמה שנים נכנס אלינו בחור ממוצא אתיופי בשם ארסטו. הוא היה ביישן, מופנם, עם גמגום בדיבורו – אך מוכשר ואמביציוזי. הוא נרשם לקורס והתמקצע בתחום מסוים. במקביל, הוא עבד עם יועץ/חונך שעזר לו ללמוד ולהתגבר על פחדיו בנאום מול קהל. לאחר זמן מה, באחד מהאירועים שעשינו, הוא הפתיע את כולנו. הוא נאם בפני כל הנוכחים בביטחון מלא ואף סיפר כי קודם לתפקיד ראש צוות בעבודה”. ארז מסיים ואומר בנחת: “זהו הדלק שלנו להמשיך לתת את המרב לטובת הצעירים שבאים אל המרכז”. המנהל הנמרץ ליאור בניסטי, משתף: “התגובה הכי טובה – היא שאנחנו רואים צעירים שנשארים במרכז ומצטרפים לתוכניות נוספות”.
“אנחנו פה בכדי לממש הפוטנציאל שלכם”
המסר של ליאור וארז לצעירי לוד, הוא: “תאמינו במי שאתם. תאמינו בזה שאתם יכולים להצליח ולממש את הפוטנציאל שלכם, ואל תשכחו – אנחנו כאן בכדי לעזור לכם להגיע אליו”.
הכל מתחיל בראש
לסיום, הם מבקשים להודות לאלו העומדים לצדם, תומכים ודוחפים קדימה לפעול עוד ועוד, לראש העיר – עו”ד יאיר רביבו, ממלא מקומו – יוסי הרוש, ומנכ”ל העירייה – אהרון אטיאס.
בעת הקמת המרכז, הדגיש ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו את חשיבותו: “העיר לוד מחבקת את הצעירים. אני רוצה שלוד תהיה עיר שצעיריה אוהבים אותה, מחזירים לה נאמנות ותמיכה, נשארים לגור בה ומבטיחים בה את עתידם” אמר ראש העיר יאיר רביבו, “מרכז הצעירים מבטא את השאיפה להעמיד את הצעירים במרכז תשומת הלב, ולהעניק לה מענה מערכתי ממוסד הרואה בהם משאב חברתי אשר יש לפתחו, לקדמו ולהביא לשגשוגו, תוך שיתופם ומעורבותם בגיבוש תכניות עירוניות בכל תחומי החיים בעיר”.