כתב מקומונטלאחר שנים של ויכוחים בבית הכנסת נווה נוף בלוד הושגה פשרה בבחירות חשאיות: כלל התפילות בנוסח ספרד האשכנזי למעט תפילה אחת מידי שבת.
בבית הכנסת “ספיר” בשכונת “נווה נוף” בלוד ניסו לשים סוף לוויכוחים ולדיונים שפרצו בקהילה כמעט מיום הקמתה לפני כחמש-שש שנים. היות ומדובר בבית הכנסת היחיד בשכונה מחד, אך קהל תושביה מגוון מאידך, רבו הדיונים והוויכוחים באיזה נוסח תתנהל התפילה.
נכון להיום בבית הכנסת מתפללות כ – 100 משפחות, כאשר כ- 70 מתוכם מוגדרים חברים ב”עמותת בית הכנסת” והיו בעלי זכות הצבעה. המניין פעל עד לאחרונה יחסית במבנה האולפנה השוכנת בשכונה, ולאחרונה עבר לשטח בית ספר “ספיר” תוך הקצאת שטח מהעירייה לבניית מבנה חדש בקרוב. בשכונה קיימים מספר פרויקטים חדשים כמו “נופי נריה” המאוכלסים במשפחות דתיות – רובם אשכנזיות, לצד תושבים ותיקים בשכונה במבנים הישנים שלה – רובם עולי חבר העמים או יוצאי מדינות צפון אפריקה – מהגרעין המייסד של העיר כולה. מלבד בית חב”ד הפועל בקצה השכונה ומופנה לקהל הרוסי, קיימת כאמור קהילת “נווה נוף” כבית כנסת הפונה ליתר האוכלוסייה. מטרת מייסדי הקהילה היתה לחבר ולצרף אליה גם את תושבי השכונה הותיקים וגם את אלו החדשים ואף לפתוח את השורות לרבים שאינם פוקדים בית כנסת דבר יום ביומו.
כשמונים אחוזים מבאי ומחברי בית הכנסת הינם ממשפחות אשכנזיות, והיתר משפחות ספרדיות, כך שבאופן טבעי מרבית התפילות התנהלו בנוסח האשכנזי. עם זאת, כאמור, מייסדי בית הכנסת קיוו לתת לכל אחד מהמתפללים להרגיש נוח בתפילה ולאפשר לו להתפלל בנוסח שלו. וכך, על מנת שלא “להבריח” ספרדים מהקהילה, אפשרו לחזן ספרדי להתפלל בנוסח אבותיו. הדבר עורר את זעמם של לא מעט משפחות שביקשו שהמניין יהיה אשכנזי ולא הסכימו לעירוב המינים.
אסף גולן, מתפלל בקהילה, ניסה להגדיר את גובה הלהבות בפוסט הומוריסטי: “אל יהיה דבר זה קל בעיניכם, שהרי החלטות קהילה ובית כנסת עלולות להידרדר לא פעם למריבות ולמחלוקות כאלו שהבחירות בארצות הברית בין הילרי לדונלד טראמפ ייראו לידם משחק ילדים… כן הקרב על הנוסח והשאלה האם אנו בית כנסת חסידי/אשכנזי/נוסח ספרד/מעורב (תימני הוסכם כאפשרות שלא באה בחשבון בשום מקרה), הפך למערכת בחירות מכוערת במיוחד שפלגה משפחות והחזירה את הציבור לבדוק מאיזה צד של הנהר בפרנקפורט דמיין נולד הבר מינן. כמו כל קרב טוב, האינטריגות חגגו, כספים עברו מעל ומתחת לשולחן וחבר קהילה גרוזיני בשם ברוך טל אפילו הסכים לאכול רגל קרושה למען שלום הציבור”.
כך, בהחלטה שהתקבלה לפני שנים אחדות, נקבע כי נוסח התפילה ייקבע על פי החזן. אולם בפועל, מתפללים ספרדים חשו שלא בנוח כאשר הם ניגשו לעמוד ומתפללים אשכנזים “החמיצו פניהם” בלשון המעטה, לשמע תפילה ספרדית. אותם אשכנזים סברו כי במשך כל השנים הם נהגו להתפלל בנוסח אשכנזי קבוע (ועוד לא נכנסנו בכלל לדיונים בין נוסח אשכנז וספרד) ומסורת של בית אבא לא משנים. מאידך, היו אלו דווקא לא מעט אשכנזים שעודדו את הנוסח המשולב, מתוך מטרה לאפשר לכמה שיותר מתפללים להרגיש בנוח ולמצוא בבית הכנסת את מקומם. אנשים אלו טענו כי כעת, בארץ ישראל, לאחר קיבוץ גלויות, כולנו יהודים, ולמרות שלכל אחד יש את המסורת שלו אנחנו מעוניינים ליצור “קהילה ישראלית” אחידה ומאוחדת.
לאחר דיונים ארוכים וממושכים, ועד בית הכנסת בשיתוף הגבאים החליטו בחשאי על הקמת ועדה משותפת לצדדים הניצים שתנסה למצוא פתרון שיהיה מוסכם על כולם, מתוך מטרה להשקיט שלום וסדר בקהילה. לאחר דיונים ממושכים, ובחינת האפשרות להמשיך בנוהל הקיים של “נוסח החזן”, ולא באמת לקבוע נוסח רשמי וקבוע, שנדחתה על הסף, הועלו שתי הצעות להצבעה. הצעה אחת הועלתה על ידי הוועדה, שמטרתה היתה למצוא איזון ופשרה בין הנוסחים השונים ואילו השניה שהועלתה על ידי אחד המתפללים הייתה לפצל את בית הכנסת לשני מניינים שונים תחת אותה קורת גג, אך להשאיר את הקהילה מאוחדת באירועים, קידושים וכו’. על שתי ההצעות הללו התקיימה כאמור הצבעה חשאית במוצאי השבת האחרונה.
במהותה של הצעת הפשרה, שהתקבלה ברוב של 36 מתפללים מול 17 שתמכו בפיצול, נקבע כי בכל שבת תתקיים תפילה אחת ספרדית בעוד יתר התפילות יהיו אשכנזיות. אולם, הדבר ייקבע מראש לסירוגין איזה תפילה בכל שבת תהיה ספרדית – כך, שבמשך חודש אחד, יתקיימו שתי תפילות ליל שבת ספרדיות, תפילת שחרית אחת ספרדית ותפילת מוסף אחת ספרדית. מלבד זאת, המנהגים הקבועים של בית הכנסת יהיו ע”פ נוסח ספרד, והקריאות בתורה ייערכו ע”פ הנוסח של בעל הקורא. עוד נקבע כי בחירת החזנים תעשה ע”פ שיקול דעת הגבאים בהסתמך על ייצוג ייחסי של כלל האוכלוסיה. כמו כן נקבע שבכל מצב שהוא לפחות אחד מהגבאים יהיה יוצא עדות המזרח. וכמו שגולן סיכם את הדברים – “נולדנו מפד”לניקים ונותרנו מפד”לניקים ולכן התקבלה פשרה בהצבעה הסופית”. מעניין לציין כי ע”פ ההערכות דווקא הספרדים ברובם תמכו בהצעת הפשרה בעוד מרבית התומכים בהצעת הפיצול היו האשכנזים שרצו לשמור את מנהגם המקורי מבלי לשנות.
אלעד פרנקל – מתפלל קבוע וחבר העמותה בבית הכנסת אמר לנו לאור התוצאות: “אני חושב שמצאנו חידוש שלא היה קיים עד היום בלוד וכמעט ואינו קיים במקומות אחרים. אנחנו נמצאים בישראל, אחרי קיבוץ גלויות, והמטרה שלנו לאחד את עם ישראל ולא להמשיך בפילוג. אני רוצה לקוות שגם בתי כנסת אחרים בארץ יעתיקו את הרעיון הזה מאיתנו ותצא אחדות לכל ישראל, ובא לציון גואל”. לדבריו, מרבית המתפללים השלימו וקיבלו את התוצאות, והוא מקווה שבכל יתחיל עידן חדש של אחדות ושלום בקהילה, וכל אחד ירגיש נוח להשתייך אליה.
האם בכך הסתיימו הדיונים והוויכוחים או שבכך הם רק יתחילו? עוד חזון למועד. אך לצערנו לא אלמן ישראל… כך או כך, ההחלטה שהתקבלה תקפה למשך חמש שנים לפחות כל עוד הרכב המתפללים לא משתנה באופן משמעותי.