מאות בקבוקי שתייה חריפה של חיילים בריטיים ממלחמת העולם הראשונה נחשפו ליד העיר לוד הממצא המפתיע התגלה בחפירות של רשות העתיקות במסגרת סלילת כביש 200 ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי איילון.
הפתעה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות שנערכה בשבועות האחרונים ליד העיר לוד: לצד פריטי צור בני כ-250,000 שנה מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, הופתעו הארכיאולוגים לגלות דרישת שלום מרתקת ממלחמת העולם הראשונה, הכוללת, בין השאר, מאות בקבוקי שתייה חריפה בני כ-100 שנה. אלה, נמצאו סמוך למבנה בו שהו חיילים בריטיים במהלך מלחמת העולם ה-1.
החפירה מתנהלת בשדות החקלאיים של קיבוץ נצר סירני, במסגרת סלילת כביש 200 ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי איילון.
לדברי רון טואג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “בעדויות ההיסטוריות הכתובות, מופיעים בד”כ פרטים “יבשים” אודות פעילות החיילים בצבא הבריטי בארץ ישראל – כגון מספרי חיילים, כיווני תקיפה, ותוצאות הקרב. גילוי האתר הזה והממצאים שבו, מעניקים הזדמנות להציץ אל החלק הלא כתוב של ההיסטוריה, ולשחזר לראשונה את חי היום יום ואת הנעשה בשעות הפנאי של החיילים. חשפנו מבנה שחלקו העליון לא השתמר, ונראה כי מדובר ביסודות של צריף. מבנה זה, שימש בתקופה העות’מאנית לצרכים חקלאיים, ובימי מלחמת העולם הראשונה, הוא הוסב ע”י הבריטים לצרכי הצבא, אשר שיכן בו חיילים. בתוך המבנה גילינו עשרות כפתורי מדים, אבזמי חגורות, חלקי ציוד רכיבה, וממצאים נוספים שהיו שייכים לחיילים הבריטים. המבנה נשרף והתמוטט מסיבה שבשלב זה אינה ברורה. במרחק מטרים בודדים מהמבנה, חשפנו את המקום שבו השליכו החיילים פסולת. הופתענו לגלות, שלצד צלחות שבורות וסכו”ם, נמצא מספר עצום של בקבוקי שתיה קלה ושתיה חריפה. למעשה, כ-70% מהפסולת שהושלכה לבור האשפה, היו בקבוקי משקאות חריפים. נראה שהחיילים ניצלו את המנוחה שניתנה להם להפגת המתח באמצעות שימוש תכוף בטיפה המרה”.
בריג’יט אונונה, חוקרת במדור הזכוכית של רשות העתיקות, אומרת ש”זו הפעם הראשונה בתולדות הארכיאולוגיה בארץ ישראל, בה נחשף מכלול של מאות בקבוקי זכוכית ממחנה צבאי בריטי מימי מלחמת העולם הראשונה. מעניין לדעת שבקבוקי הזכוכית, שהכילו בעיקר יין, בירה, סודה ומשקאות אלכוהוליים כגון ג’ין, ליקר וויסקי, הגיעו מאירופה כאספקה לחיילים ולקצינים במחנה. זוהי עדות מרתקת על חיי היום יום במחנה הצבאי הבריטי לפני 100 שנים”.
פריט מעניין שנמצא בחפירה בסיועו של הארכיאולוג שחר קריספין, הוא ראש של “מקל מנהיגות”, שהיה שייך לקצין בחיל האוויר הבריטי. מקלות כאלו שימשו כחפץ ייצוגי של קצינים בכירים. ראשו עשוי כסף, ומוטבע בו סמל החיל וראשי התיבות RFC. לדברי אסף פרץ, חוקר התקופה ברשות העתיקות, “למיטב ידיעתי, זהו הפריט הראשון מסוגו שנמצא עד כה בארץ”.
לדברי שרי מרק, אדריכלית, משמרת וחוקרת את נוכחות הצבא הבריטי בפלשתינה, ב-15 בנובמבר 1917 כבש חיל המשלוח המצרי, בפיקודו של ג’נרל אלנבי, את אזור הערים לוד ורמלה. לפני כיבוש ירושלים, חנה הצבא באיזור בו התקיימה כעת החפירה הארכיאולוגית: המפקדה בביר סאלם- מחנה רמלה ומחנה סרפד. הצבא שהה במקום כ-9 חודשים, עד שהתקבלה החלטה להמשיך את הכיבוש צפונה. המבנה שהתגלה בחפירה שימש את החיילים הבריטים, וזו עדות אותנטית נדירה וראשונה מסוגה לחיי היום יום הצבאיים של חיילי המשלוח בתקופת קצרה מאוד בזמן מלחמת העולם הראשונה”.